המסע המופלא של מקהלת ברתיני לפראג ולוינה
מיומנה של זמרת אלט
שבת 11.10
נפגשים בשדה התעופה עמוסים לעייפה במזוודות ובתווים. מאחורינו 3 חודשי חזרות על 40 יצירות מקהלתיות, לקראת 5 קונצרטים בפראג ובוינה. מגיעים לפראג עייפים אחרי טיסת לילה. העיניים נעצמות מעצמן והראש כמעט נופל על התווים. חזרה ראשונה ומיד אחריה קונצרט ראשון בבית הכנסת הספרדי בפראג. כל הקירות והתקרה המקורה מעוטרים בסגנון מזרחי, מבעד לחלון נשקפות שכיות חמדה של המוזיאון המקומי. מאות חנוכיות מכסף וזהב, פמוטים וחפצי יודאיקה עתיקים. מראה מרהיב! ותחושה חגיגית מאד.
הקהל ממלא את האולם. אוירה חגיגית. האקוסטיקה מופלאה. כל צליל עטוף בהילה של זוהר. מושלם!
"המבדיל", "החמה מראש האילנות", "אדון עולם", "אנוש כחציר ימיו", כל אלה מקבלים משמעות אחרת במקום הזה. חרדת קודש. "שיר השירים" של יחזקאל בראון הגיע למקום הנכון שלו. קולה היפה של הסולנית תום בן ישי מהדהד ומרגש אותי עד דמעות. המקהלה במיטבה. הכל מושר ונשמע נהדר.
יום ראשון 12.10
חזרה בבוקר. היום הקונצרט עם יצירות גדולות מן החיים. "שמי עופרת" של המלחין חיים פרמונט. 4 שירים שכתבו ילדים בגטו טרזין. חזרה ראשונה וגם אחרונה עם התזמורת הקאמרית של פראג. אנחנו חיים את היצירה הזו כבר כמה חדשים. כל מילה מצמררת ונכנסת לדם ולחלומות.
הקונצרט מתחיל עם מנדלסון, תהילים פרק מ"ב . כיף של מוסיקה!
אחרי ההפסקה – רגע האמת מגיע, "שמי עופרת" קודרים. ביצירה הזאת אנחנו שרים את נשמותינו. המקהלה קטנה והתזמורת גדולה, הקהל נרגש מהמוסיקה הציורית. "גלגלים גלגלים עוברים ונוסעים על מצחנו וחורטים חריטות על מוחנו...". שחר לביא מצמררת בקולה המופלא עם הדיקציה המדוייקת והמוסיקליות! חיים פרמונט בקהל. מודה לכולם, על הביצוע המופלא של יצירתו. נציג השגרירות הישראלית מברך. מרגש מאד.
יום שני 13.10
סיור בעיר. פראג מאוהבת במוצרט. נכנסנו לבית האופרה שבו הועלתה לראשונה האופרה "כך עושות כולן" ו"דון ג'ובאני". המקום שוחזר ונראה אמיתי לגמרי, כולל התאים של האצילים שבאים לראות ולהראות. "פה אסור לצלם" אומר המדריך ומוסיף: "אבל את מה שקורה מאחורי גבי, אני לא רואה" הוא מוסיף. כאילו מאמץ ומיישם את מורשתם של יארוסלאב האשק והחייל האמיץ שוויק, הלועגים לפורמליסטיקה ולממסד. בערב עולים לגשר קארל, נהנים מהנוף ומארוחה צ'כית מלאת קלוריות. חזרה למלון, להופעה של הקוסם של המקהלה: יורם בר-סלע. סטנד-אפ הקסמים שלו כבר הפך כאן למסורת.
יום שלישי 14.10
המוזיאון למוסיקה של פראג. אולם מאורך ומסויד לבן עם מרפסות גבוהות לאורך כל קירותיו. על הקיר שמאחורי הבמה, גרם מדרגות המוביל עד לקומה הרביעית. מזכיר את "דירה להשכיר" של לאה גולדברג. חלונותיו פונים לרחוב והעוברים והשבים יכולים לראות את המתרחש בפנים. שם פגשנו את הלהקה "אסמבלאה מדיטרנאה" משטוטגארט. אנשים מקסימים. מיד נוצר קשר טוב והיצירות שביצענו ביחד היו נהדרות. התכנית הייתה קלילה ונעימה. לא נשכח את מראהו של רונן, מנצחנו הנערץ, מתיישב על כסא ומתופף על דרבוקה ב"דרור יקרא" כמו תימני אסלי. סוף הקונצרט. שוב חוזרים למלון במטרו, חבורה עליזה וצפופה שלא עייפה מלשיר כל הדרך.
יום רביעי 16.10
עוזבים את פראג הציורית בטרם הספקנו ליהנות ממנה, עיר נעימה וידידותית. בדרכנו לוינה נכנסנו לעיירה ציורית בשם צ'סקי קרומלוב. שוטטנו בעיירה החמודה הזו בשלווה ובנחת. כיף גדול, ויום אחד רגוע בין הקונצרטים. לוינה הגענו רק בשעות הערב.
יום חמישי 16.10
ארוחת בוקר כיפית וכמו בכל יום בטיול נהנינו מהרצאה מרתקת של פרופסור אריאל הירשפלד על בתי הקפה של וינה הדקדנטית. יצאנו לשוטט רגלית ברחובות הרחבים והמפוארים. ארמונות פז בכל מקום, גנים מטופחים, מזג אויר נפלא, החיים יפים!
הערב הקונצרט באולם המוט (MuTh). משכנה של מקהלת הנערים מוינה. אולם מודרני ספון עץ, נקי ונעים. והאקוסטיקה – השותפה הסמויה שלנו - טובה מאד. בתוכנית הקונצרט: מוצרט, מנדלסון, ואהוב עלי במיוחד - ברהמס – וואלסים ושירי אהבה עם פסנתר בארבע ידיים של פיליפ לוריא ורביב לייבזירר. היה קונצרט נהדר. בעיקר היינו גאים בביצוע שלנו ל"בראשית" של אהרון קופלנד. יצירה קשה ומאתגרת. שחר לביא הסולנית כיכבה ושרה נהדר. ממש בריאת העולם.
יום שישי 17.10
הזמן הולך ואוזל, המקהלה מגובשת, הצליל נפלא, האנשים נפלאים! כל אחד ואחד מהם מתחבב עלי יותר ויותר. אבל היום הקונצרט האחרון! קצת עצוב לחשוב שכל זה תיכף יגמר.
מגיעים למקום הקונצרט האחרון שלנו בכנסיית סנט רופרכט - הכנסיה הכי עתיקה בוינה. מקום צנוע מאד. בלי כיפות זהב, עיטורים ופסלים. רק מבנה עתיק, בצילם של מגדלי משרדים מודרניים, ואקוסטיקה מצוינת. יופי של קונצרט. מוסיקה ליטורגית. שוב המקהלה מצלצלת נהדר. השיא של הקונצרט – "בנדיקציו" מאת המלחין האסטוני סיססק. יצירה מדהימה שזו הפעם הראשונה שאנחנו שרים אותה מול קהל. יצירה מודרנית עם אלמנטים רפטיטטיביים (כתבתי מספיק טטים ויודים?) שנשמעים באוזני כמו פולחן קדום. הרגשה נהדרת בסוף הקונצרט. הקהל הנאמן שלנו לא חוסך מאיתנו את התלהבותו ואהבתו. נוסעים כברת דרך די ארוכה אל מחוץ לעיר למסעדה עממית וינאית מיוחדת במינה. אוכל מעולה, מצב רוח מרומם, יין זורם כמים וכולם נרגשים ומאושרים. הסערה שלפני השקט.
דברי ברכה, תודה ופרידה וכמובן מופע הקסמים המסכם את המסע המופלא הזה.
חגי ורונן נישאים על כפיים באהבה והשמחה רבה.
טסים הביתה... כמעט
ובדרך הביתה, במטוס, בעודנו מחכים להמראה - תקלה במנוע. יש לפנות את המטוס. עולים חזרה לאולם הנוסעים. 200 נוסעים נמצאים בהסגר בשדה התעופה. אסור לזוז מהמקום. לתדהמת הנוסעים האחרים שלא מכירים את מסורת המקהלה, קפץ יורם והרביץ עוד מופע קסמים קצר להרגעת המצב. לסיום השמיעה המקהלה בספונטניות מוחלטת ספיריטואל לקהל המופתע. לפנות בוקר הגענו ארצה עייפים עד מוות, מרוצים מאד ומחכים לקונצרטים הבאים שיבואו.
חגי גורן מתארח בתכניתו של דני אור סתיו "עכשיו וכאן - עם אורחים באולפן". קול המוסיקה - 24 בפברואר 2015.
